הבעתי כבר את ההתלהבות העצומה שלי מהתיאטרון הבריטי כמו סיקור החוויה שלי מ"פינוקיו "שראיתי בלונדון .אבל לונדון זאת לא אנגליה ועד כמה זה קל לכל תייר חובב התרבות הבריטית להישאר פשוט בעיר הבירה ולנסות לדחוס מגוון מופעים אפשריים בשבוע,ומה קורה בשאר הממלכה הבריטית? אז זהו שיש הרבה לאנגליה להציע,מעבר ללונדון.
נסיעה של שעתיים ברכבת המהירה מיוסטון תחנת הרכבת העמוסה בלונדון והנה אני מגיעה למנצ'סטר פיקדילי.חודש יולי החמים פוקד גם את העיר הממוקמת בצפון אנגליה וידועה במזג אוויר גשום ואפרורי וכיעד אידיאלי לכל אוהדי הכדורגל.(מודה שלא בקרתי במוזיאון הכדורגל) ולמרות שהכנתי את עצמי לשמיים אפורים ורוח קרירה,הייתה זאת שמש חייכנית וחמימה שקבלה את פני.
קיוויתי למצוא את מנצ'סטר האלטרנטיבית,האנטי שמרנית.אולי ילווו אותי גשם קליל ושמים מעוננים בהמשך אבל אם תהיה מוזיקה טובה,אז מי ישים לב למזג האוויר.והרי היא רכשה שם עולמי ברוק מעולה עם להקות עבר מפורסמות כמו "הסמיתס, "ג'וי דיו'ז'ן,ניו אורדר,הסטונס רוזס. העיר מנצ'סטר מרחוק ודרך סרטים שראיתי הצטיירה לי כעיר תעשייתית, קשוחה,אפילו מלנכולית,כמסתתרת מאחורי הקלעים של לונדון הנוצצת.
יחד עם זאת היא נראתה לי עיר מרתקת במיוחד ובדיוק לטעמי,שהרי ידוע שדווקא מהחברה האנגלית רבת הגוונים השכבות והניגודים היצירתיות לא הפסיקה לבעבע. אז הגיע הזמן לבדוק מה קורה מעבר למסך הזהב של השואו ביז של לונדון ולהפליג לעולמן התרבותי של ערים אחרות וחשובות לא פחות בבריטניה.
.
בשבוע שהייתי בה התרחש פסטיבל בין לאומי שקורה אחת לשנתיים,Manchester International Festival ובראשי התיבות של MIF מ4 -21 ליולי
הנחיתה שלי הייתה רכה במיוחד,וציפיותי מהעיר התממשו במלואן.כל ערב כמעט התרחש אירוע אחר אם זה מתחום התיאטרון,המוזיקה או המחול.על יד מבנה העירייה היפהפה והמרשים במיוחד. בכיכר אלברט התקיים הפנינג מידי יום לרגל הפסטיבל. מגוון דוכנים שהציעו משקאות ומזון וכיסאות נוח שפוזרו בשפע ולתושבי מנצ'סטר והתיירים הוצעו הופעות בחינם על במה מושקעת ביותר החל מאחרי הצהריים,והבירה,אם דאגתם לרגע, זרמה כמים.
"אז איך מנצ'סטר so far"? שאל אותי דווקא לונדוני שבא גם הוא ליהנות מהפסטיבל בעל השם.הוא ישב על ידי על כסא הנוח נהנה מקרני השמש המלטפות. הוא די התפעל שהגעתי במיוחד מפריס.
"למה לא, לונדון זאת הבחירה הקלה,המובנת מאליה צריך לראות מה קורה גם בשאר הערים החשובות באנגליה ומנצ'סטר היא העיר השנייה בגודלה,לא?"
"ברמניגהם" הוא מתקן אותי. "מנצ'סטר היא השלישית,אבל היא הרבה יותר fun"
הפסטיבל הציע תוכנית מגוונת וייחודית. בעיקר מה שבלט בו היו אלה הבחירות המקוריות של המופעים.ההעזה והמבט המתריס.האווירה הייתה,סוריאליסטית ומחשמלת.
ההצגה הראשונה המפעימה הייתה "The Invisibles Cities" בתוך חלל שהיה פעם תחנת רכבת והיום נראה כמפעל ענקי ונטוש, במה ענקית עם רקדנים רבים ושני שחקנים ראשיים ,מסכי וידאו ענקיים ופעלולים טכניים של מסע רוחני ופיזי בערים שאולי רק קיימות בהרהורי הגיבורים. המופע בהשראתו של הספר הנודע של איטלו קאלוינו "הערים הסמויות מהעין". מפגש בין מרקו פולו מגלה הארצות לקיסר הסיני קובלאי חאן בדיאלוג הבודק את מרחבי הדמיון וגבולותיו המעורפלים עם המציאות.
בסצנה מרשימה במיוחד,בבמה נבקעו תעלות מים והשחקנים חתרו בתוך גונדולות ארוכות .הצופים נפרדו גם הם ממימד המציאות.האם אנחנו במנצ'סטר או בוונציה?
על פסגת הירח
ובהמשך לאותו מסע במרחבי הזמן,והפעם לירח. ""To the moon
יצירתם של לורי אנדרסון והסין שייאן וואנג .מחווה ל50 שנה לנחיתה של לואי אמסטורנג על הירח.-Apollo 11
הייתה זאת חוויה וירטואלית מיוחדת במינה.מספר אנשים ישבו בחדר והמריאו לחלל כשהם עוקבים אחרי אסטרונאוט באמצעות מסך ואוזניות המחוברות לכל אחד.האפקטים הטכניים היו כה משכנעים שאפשר היה להאמין שאתה נמצא על פסגת הירח,מוקף ביקום שחור וכוכבים מרצדים וכל פסיעה שלך על השטח הספק מושלג-אפרפר, גורלית. אפשר היה להבחין בתהום הפעורה בחשכה ככל שהתקרבת. וכמו שהגדירה זאת המוזיקאית לורי אנדרסון "תנו לי לקחת אתכם לצד האפל של הירח". בכל סיבוב ראש אפשר היה לצפות במראות שונים וחלומיים מהחלל החיצון. המוזיקה שהייתה שילוב של סגנונות אלקטרונים העצימה את החוויה העל חושית.ורק ששלפתי את האזניות מהמסך,נשמתי לרווחה.
נחתתי בשלום בכדור הארץ.
הצגה מיוחדת מאוד נוספת במסגרת הפסטיבל נוצרה סביב המוזיקה של המלחין האמריקאי הנודע פיליפ גלס. בתיאטרון מדהים חזותית "Royal Theater Exchange"
התיאטרון המפורסם ביותר במנצ'סטר.במבנה החיצוני נראה עוד מבנה קלאסי,יופיו הרב מתגלה בכניסה אליו,הוא מלא בצבעים.עיצוב פנים יוצא דופן ,ספוג באווירה תיאטרלית אקסטרווגנטית. מומלץ לבוא אליו כשעה לפני תחילת ההצגה.יש בו מסעדה עם אופציות צמחוניות,מאוד טובה ובמחירים סבירים שנעים מאוד לשבת בה.ואפילו לראות את השחקנים או הבמאי יושבים בשולחן סמוך.
ההצגה בשם "Tao of Glass "( טאו,הדרך)היא מסע רוחני,נפשי של אדם העושה חשבון עם חייו תוך שמיעת המוזיקה של פיליפ גלאס. סיפורו של השחקן פלים מקדרמורט Phelim Mecdermont. המעריץ מילדותו את המלחין פיליפ גלאס ויצירותיו עוררו בו המון השראה. (המוזיקה עוברת כחוט השני בין תקופות שונות בחייו ומחברת ביניהן) הוא חולם לפגוש אותו ולהעלות הצגה בשילוב עם המוזיקה שלו על במת הRoyal Exhange
בדרך הוא נקלע למהמורות החיים.מפגשים עם עברו כילד מגולם בבובה(שאחזו בה מפעילים) שיהיה אחר כך דמות ילדו המפצירה בו להיפגש עם פיליפ גלאס. "תשאל אותו על דיוויד בואי"
לקראת סוף ההצגה המרתקת והמעוררת מחשבה הגיח באופן לא צפוי המלחין הנפלא וניגן בפסנתר את אחת מיצירותיו.
עולמו הקברטי והגותי של דייויד לינץ
המסע הסהרורי והסוריאליסטי קיבל תעופה מוזיקלית עם כמה זמרים שהביאו ביטוי משלהם לעולמו של הקולנוען הידוע בסרטיו יוצאי הדופן בהוליווד.
באולם הופעות מקסים בשם Home, בו גם הייתה תערוכה של יצירותיו של הבמאי.התקיימו שני ערבים עם קונצרטים של כמה להקות שכולן כאילו השתתפו בסט של כמה מסרטיו.
זמרת,שחקנית קרסטה בל מטקסס שעובדת שנים עם דייויד לינ'ץ פתחה את הקונצרטים בקול מעושן ובמראה של זמרת קברטים.היא שרה בשני הערבים.
הרשימו ביותר זמרת הרוק המופלאה והמקורית עם מנעד קולי יוצא מן הכלל אנה קאלוי בהופעת סולו לקהל משולהב,שיצא מגדרו ומחא לה שוב ושוב מחיאות כפיים סוערות
והלהקה המפתיעה Young new Puritans שהביאה לבמה אנרגיות חזקות ותיאטרליות.
מפסגת הירח של לורי אנדרסון אפשר היה לצלול לעולמו האפל והערפילי של דייויד לינ'ץ במנצ'סטר סיטי.
בפסטיבל התקיימו עוד אירועים מפתיעים,ומעניינים שהיה צריך להישאר עד ה21 ביולי כדי לצפות בהם.
מנצ'סטר משלבת סגנונות שונים של ארכיטקטורה. גדושה במבנים עתיקים ומודרניים,החיים בהרמוניה זה בצד זה.אחד לא דומה לשני ולכן בכל טיול בה נחשפים לצד אחר שלה. הרחוב Deansgate ,מלא חיים עם המון בתי קפה,מסעדות.אהבתי גם לגלות סמטאות בספונטאניות ולשבת לשתות שם קפה איכותי.לקחתי את הרכבת וגיליתי את המתחרה שלה העיר ליברפול שממש הקסימה אותי ביופיה כעיר נמל אלגנטית, וגם צ'סטר שנראית כאילו נבנתה עבור האבירים בימי הביניים. שתי הערים קרובות מאוד אליה.כמרחק של 50 דקות עם הרכבת.
מומלץ לעשות גיחה לכפר אמנותי וקסום טובל בשפע ירוק הנקרא Hebden Bridge כחצי שעה ממנצ'סטר ברכבת. נוף פאסטורלי ומלבב. ואווירה בנוסח רומן בריטי של האחיות ברונטה.
ובחזרה למנצ'סטר. נהניתי מאוד מביקורים במוזיאון האמנות ובספרייה העתיקה בלב העיר.בשיטוט ברובע הצפוני האופנתי "the Northern Quarter" שנמצא במרכז אך דורש חיפוש קל.בין בית קפה יצירתי לפאב,מסעדה טבעונית,חנויות עצמאיות,גרפיטי על הקירות וגלידריה מעל חנות יד שנייה,נתקלים באנגלים שממשיכים להצדיק את המסורת האלטרנטיבית והמרדנית המיוחסת לה .
עזבתי את העיר בתחושה שבאמת ריחפתי מעל פסגת הירח.
כתיבה משובחת. איזה יופי, רק עכשיו גיליתי את המאמרים שלך.