מלון ברייס-אגדת היער השחור

הקדמה.

הבלוג נכתב כשהחדשות על וירוס הקורונה היו בראשיתן.מי יכול היה לדמיין שכמה שבועות אחרי,בתי המלון והנסיעות,יפלו לתרדמה עמוקה, ממש כמו באגדה "היפהיפיה הנרדמת" ואילו אנו נכנס לסגר. העולם שהיה נדמה לנו בהשג יד,כה נגיש וזמין מתאים את עצמו למאווינו, יתהפך. ועדיין למרות שהעולם עצר מלכת. בעצירת בלמים פתאומית,המחשבות,הדמיון הרצונות אלה המשיכו וממשיכים לפעום ולנסוע, והעולם לאיטו מתעורר...

היה היה פעם

יער שהילך קסמים על כל מי שנכנס אליו.בקיץ היו העצים הגבוהים מתכסים בפריחה סגולה בתפוחים ואגסים ובחורף מעטה שלג לבן כיסה אותם,וכשקרני השמש הגיחו מאחורי העננים,השלג הלבן התמלא בזהרורי אור. אך מי שנכנס לתוכו האם ימצא את דרכו חזרה?

אני נוסעת אל היער השחור.כשהייתי סטודנטית בשטרסבורג(על גבול גרמניה) העיר הקרובה ביותר אליו שהגעתי לביקור הייתה באדן באדן. תמיד תהיתי מה מסתתר מאחורי הילת היער השחור עליו שמעתי רבות. אי אפשר היה שלא להיזכר באגדות האחים גרים הגרמנים (האם הן נכתבו בהשראת היער המפורסם הזה)? בהן הגיבורים התפתו לטייל ביער, וככל שנכנסו למעמקיו, המסתורין והחששות הלכו וגברו, והאפשרות להיתקל במכשפה או במפלצת אימתנית הייתה התפנית הדרמטית שלה חיכו הקוראים.

תחילת פברואר. קרני השמש מחממות את שמשות המכונית. "בקיץ הכול מתמלא פה בפרחים" מסביר הנהג. "רק בשבוע האחרון הייתה פה סערה וירד לראשונה בחורף שלג. את יודעת פעם השלג היה מגיע עד לגובה הברכיים. אבל עם ההתחממות של כדור הארץ אנחנו זוכים לכמויות שלג קטנות יותר ויותר. ובכל זאת אנחנו שמחים שסוף סוף השלג ביקר אותנו. הוא אורח רצוי ביותר באזור הזה" סיים בחיוך.

ומה זה האזור הזה? היער השחור משתרע על שטח עצום הררי. יש בו ומסביבו כפרים והוא גובל עם ערים ידועות כבאדן באדן, פרייבורג.

המלון המפואר, Bareiss , נמצא במחוז Baiersbronn בכפר Mitteltal

המכונית ממשיכה לנסוע במעלה ההר, בצדי השבילים, עצי ברוש מכוסים בשלג, היא נכנסת לתוך כפר קטן, עוד רגע נגיע למלון ברייס.

והנה הוא נגלה לפני.

המלון יפהפה ואצילי אך אינו מנקר עיניים בהפגנתיות. היופי שלו ניכר בפרטים הקטנים המדוקדקים, בצבעים הרכים והאלגנטיים המשרים שלווה ורוגע. בחפצי האמנות שמתמזגים להפליא במסדרונות ובחדרים. בריפוד הפרחוני של הכורסאות והמיטות בסגנון הרומנטי האנגלי של המאה ה19.המזכיר את העיצוב של לורה אשלי.איך שנכנסים למלון מרגישים כאילו גולשים במנהרת הזמן למאה קודמת. בעידן טרום האינטרנט. אורחי המלון מכבדים את האווירה מפעם ומניחים בצד את הניידים בשעת הארוחות וגם לא ממש מרבים לדבר בהם בין כותלי המלון.המפתח הזהב המסוגנן שקיבלתי היה תזכורת לזמנים בהם לא היו כרטיסי מגנטים לחדרים. אפשר היה לחלוטין להתנתק ממרוץ החיים ולהינות מהאווירה הרגועה.

בכניסה, ניצב ראש אישה מפוסל מברונזה ומסביב פרחים אדומים.הבעת פניה סמכותית ונחושה. זאת הרמינה ברייס שנולדה בסוף שנות העשרים של המאה הקודמת. היא שהגתה את הקמת המלון ב1950 בעלה ג'קוב ברייס נהרג כמה שנים קודם, לקראת סוף מלחמת העולם השנייה. הרמינה הצליחה לבדה, עם הרבה אמביציה ותושייה, במשך השנים למנף את בית הארחה הקטן והצנוע למלון יוקרתי בעל נכסים רבים. להרמינה נולדו בן ובת. הבן הרמן ברייס היה מעורב מאוד בשגשוגו של המלון. מלבד מספר המסעדות במלון

למשפחת ברייס יש עוד שלש מסעדות בבעלותה, ממוקמות בנוף הפראי של היער השחור ונוחות מאוד לכל מי שנקלע אליו אפילו בטיול יומי. הדגש הוא להיות בלב הטבע במסעדה בעצוב מיוחד ומזמין. שולחנות עץ גדולים. אווירה מאוד נעימה ועממית ומלצריות הלבושות בבגדים המסורתיים.(בהמשך ראיתי שכל עובדי המלון לבושים כך) אחרי שטיפסנו במעלה הררי של היער השחור הגענו למסעדה הראשונה.

זהו שילוב של מסעדה ופונדק. היא מתאימה מאוד למי שרוצה להינות מחווית הליכה ספורטיבית ולעשות אתנחתה במסעדה.The Satellite hiking cabin

שתי מסעדות נוספות הן Forellenhof Buhlbach. מסעדת דגים,על ידה בריכות גידול של דגי פורל שחורים וכתומים. מסביב מרחבים ירוקים, נקיקי סלעים ובהם מפלי מים, וברקע הנוף המרהיב של ההרים.

העונות מאוד משמעותיות ביער השחור.מי שמשתוקק לנוף הלבן והמושלג באמת כדאי לו לבוא בחודשיי החורף. ומי שכמה דווקא לשבת במרפסת, להתמסר לקרני שמש אביביות ולהתבשם מהפריחה עדיף לבוא מסוף מרץ..

המסעדה האחרונה Morlokhof היא בעצם מוזיאון ונוצרת סיפור מאוד מיסטי של אדם שנקרא ג'והן,ג'ון מורלוק. מיהו אותו מורלוק? מדובר במתמחה מהמאה 18 שרכש לעצמו שם של מרפא בעל כוחות על טבעיים, הוא עסק בטקסים שמאניים .מורלוק רקח כל מיני שיקויים ואת המרשמים לתרופות כתב בלטינית ובעברית אותה למד מהתנ"ך.תושבי כל הכפרים ביער השחור היו מגיעים אליו ומבקשים ממנו עזרה. בתקופה שעדיין לא הומצאה האנטיביוטיקה. מגפות רבות השתוללו, ואנשים חפשו כל תרופה שתוכל להושיעם. האם באמת היה בעלות יכולות ריפוי קוסמיות או שרלטן? זה לא ברור. הכתבים של מורלוק בעברית עתיקה ולטינית שמורים כמיצג מוזיאוני. הבית מבחוץ נראה כבית כפרי מפעם ומבפנים הוא עוד יותר מרשים. כל החפצים והרהיטים נשמרו ללא פגע. הם מייצגים תקופה רחוקה מאוד בזמן. העץ מאוד נוכח ויש לו ארומה ריחנית. ורוחו של מורלוק כמו חומקת בין החדרים.

למי שרוצה לחוות ארוחה כמו במאה ה18 ואפילו "לערוך הכרות אישית" עם מורלוק יכול להזמין מקום במסעדה בימי חמישי בערב. מגיע שחקן מתיאטרון באדן באדן ומגיש אנקדוטות פיקנטיות על הרופא.

לא קשה להיות מנותקים מהזמן ביער השחור שהוא באמת מקום שאגדות יכולות להיכתב בו.

בחזרה למלון ברייס, ככל ששוהים בו מבינים למה הוא שם דבר ועד כמה הוא איכותי ומוקפד. אני נהנית מאוד מהמסעדות המגוונות של המלון. ארוחת הבוקר היא מזנון ענקי ,מגוון ואנין טעם.מבחר רב של לחמים הנאפים במקום. גבינות מובחרות ועוד מטעמים.

קרני השמש החמימות החורפיות האירו בחינניות את חדר האוכל בגוון קרם וורוד עתיק. גם בבוקר הוא נראה כמו אולם נשפים.

יש כמה סוגים של מסעדות בנוסף במלון. לאכול במסעדת שלשת כוכבי מישלן בצהריים הייתה חוויה מיוחדת במינה. המסעדה עצמה מפוארת והכי מהודרת שאפשר לדמיין. הישיבה בה היא כמו בחדר בארמון .והמנות. לא ספרתי כמה הוגשו זו אחר זו. טוב, לא כל יום אוכלים ארוחה גסטרונומית. והחומרים הכה אוויריים ומעולים מהן היו עשויות לא אפשרו לי לסרב למנה הבאה. השף Claus -peter Lumpp כמו ניחש מראש שאני מאוד אוהבת סלק על כל צורות הבישול שלו, ולשמחתי המנה העיקרית הייתה, דג ברוטב סלק. רק בסוף נאלצתי בנימוס ודי בצער להגיד לא לפרלינים השוקולד שנעשים במקום. כנראה שבכל זאת צריך לעשות הפסקה אחרי הקינוח.קבלתי את הפרלינים בקופסא, שאוכל לאכול אותם בפעם אחרת.

בלילה מסביב המלון בגן, ובפארק הצמוד אליו,שלל אורות נדלקו מבין העצים.קישוטי חג מולד והאווירה מכשפת לחלוטין ונחמד היה לעשות הליכה בגן,לנשום את האוויר הצלול של ההרים ולראות את הנוף הלילי של הטבע מואר.

מרכיב מאוד חשוב במלון הוא הספא המושקע והגדול בסטייל מלכותי. הצבעים שמקיפים אותך הם תכלת וירוק המתמזגים זה בזה. פסלים וחפצי אמנות בהשראת יוון או רומא העתיקה.בריכות, מזרקות קטנות ומגוון סאונות וג'קוזי. היער השחור הוא שם נרדף גם למעיינות מרפא עם סגולות מיוחדות, כנראה שמורלוק "רופא הפלאים" ידע היכן להשתקע. זכרתי את החוויה מבריכות הספא בהרי ריגי ושמחתי לשחזר אותה במלון ברייס. וגם פה יש את האפשרות לשהות במים לוהטים כשמסביב נוף של הרים מושלגים ועצים. יש סכנה אחת. לא לרצות לצאת מהמים...

המלון ידידותי מאוד גם למשפחות. יש אגף נפרד לילדים(בבקתת עץ כפרית) הוא מאוד יפה,בעל כמה קומות ומאובזר בכל מה שדרוש עם מדריכים המטפלים בילדים הקטנים ומעסיקים אותם. יש בקומה למעלה חדר נפרד מנוחה למבוגרים.

העיר הגדולה ביותר שנמצאת במחוז Baiersbronn היא העיר Freudenstadt משמעות השם בעברית "עיר השמחה"

הנסיעה עורכת כ20 דקות ברכב מהמלון. הדבר המרכזי הבולט בעיר זאת כיכר מרובעת, ענקית מקורה בקשתות.יש בה,חנויות ובתי קפה. זאת עיר יחסית קטנה,נעימה שנבנתה מחדש. ביום שביקרתי בה היא הייתה מכוסה במעטה של שלג ששווה לה מראה רומנטי. טיול של שעה והספקתי לחזור למלון לקפה ועוגה של אחרי הצהריים. איך אפשר בכלל לעמוד בפתוי עוגת הגבינה או טארט היער השחור המפורסמת.(שתיהן היו מעולות) המסעדה אחרי הצהריים הופכת לבית קפה רגוע שאפשר לבלות בו בקריאת ספר טוב והחלונות משקיפים לנוף הפסטורלי של הגן.

למי שעדיין לא ביקר בכלל באזור כדאי מאוד לא לפסוח על בקור בעיר באדן באדן עיר מלכותית יפהפייה,ומגונדרת. כל פעם שאני נמצאת בה אני מדמיינת את כל הרוזנים והמלכים שהגיעו לעיר המרפא החשובה,מטיילים בין שבילי הגנים.הארכיטקטורה העתיקה והמחושבת עד הפרט האחרון שמורה להפליא.מאוד שווה לקחת פסק זמן בבריכות הספא הנודעות שלה.אך מספיק שיטוט בעיר המקסימה,בגנים,ישיבה באחד מבתי הקפה המרווחים או הגלידריות האיטלקיות הרבות כדי לבלות יום חופש מפנק.

"בבקשה,שנפס. זה נותן כוח להמשיך ללכת" אני מקבלת במתנה שנפס קטן,עם איור של היער השחור. זהו מדריך הטיולים של המלון פרנק גייזר. מאוד כיף היה לטייל ביער השחור עם מדריך בעל ידע רב. "למה הוא נקרא היער השחור"? " תראי עד כמה העצים צפופים ויוצרים תחושה של צבע כהה, אפילו שהשמיים בהירים. הדרך ערכה כשעתיים שעברו מהר מידי ואפשר היה לחזות תוך כדי הליכה נמרצת, עליות וירידות ברכס ההררי, בנופים היפים של היער וההרים שבכל זווית טיפוס נראים אחרת, ונצבעים לפי העננים והשמש שמלווים אותנו בטיול.

פרנק מראה לי עד כמה בולט שהיער השחור בדרומו הוא מואר בשמש ובצפונו העננים הם אלו ששולטים בו. גובה ההרים, הנחלים הרבים, המפלים, העצים הבקתות הקטנות עם הגגות האדומים שרואים בדרך כמו גם העיזים והפרות ,הם מראות ציוריים ומחזקים את ההרגשה שהטבע הוא המתנה האדיבה ביותר שהיקום נתן לאדם ועליו לנהוג בו בכבוד וברגישות.

כמה שעות לפני שאחזור ברכבת לפריס אני מסתובבת בשטרסבורג שכבר הקדשתי לה בלוג באהבה "אלזס פנינת צרפת". שטרסבורג היא כ50 דקות נסיעה מהמלון ברייס ומי ששוהה בו, יש אפשרות לנסוע לטיול יומי ממנו. יום ראשון, ושטרסבורג קצת מנומנמת ,קצת חורפית, השמיים קודרים ונדמה לי שחצי מהעיר סגורה. ובכל זאת למרות שהייתי בה פעמים רבות, תמיד אני מתלהבת ממנה כאילו גיליתי אותה לראשונה, למרות האפרוריות של אחרי הצהריים המאוחרים,הקתדרלה העצומה והנודעת של העיר מלווה אותי במבט משמעותי,נוצר סודות לאן שלא אפנה בסמטאות העיר.כה נוכחת ודרמטית.מציתה בי זכרונות ישנים.. אני מממשיכה לצעוד ברחובות הציוריים ספוגת רשמים והלב מלא בהכרת תודה.